פרסום העמוד הראשון מתוך כתב תביעה, שכולל את פרטיו האישיים של התובע, כגון מספר תעודת זהות, מספר טלפון נייד, כתובת מגורים וכתובת דואר אלקטרוני, אינו מפר את פרטיותו של התובע, כך פסק בית משפט המחוזי.
לפני קרוב לשנתיים הגיש רפ"ק אורי קנר תביעת דיבה נגד 11 אזרחים שלדבריו פרסמו עליו לשון הרע, כשהתייחסו לחלקו בחקירת הפרשות שהובילו להגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו.
אחד הנתבעים, יוסף אונגרפלד, פרסם בפייסבוק פוסט על קבלת התביעה נגדו וצירף לפוסט צילום של העמוד הראשון בכתב התביעה, כולל פרטיו האישיים של קנר. החוקר הגיש תביעה נוספת נגד אונגרפלד וטען בין היתר לפגיעה בפרטיות.
לפני כחודשיים קיבל בית משפט לתביעות קטנות את עמדת קנר, קבע כי אונגרפלד פגע בפרטיותו וחייב את הנתבע לפצותו ב-10,000 שקלים. אונגרפלד ערער, והשופט דרור ארד-אילון מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד קיבל את הערעור והפך את ההחלטה.
השופט ארד-אילון ציין כי קנר הוא מי שבחר מלכתחילה לפרט את פרטיו האישיים בכתב התביעה, והוסיף כי התובע לא ביקש איסור פרסום על ההליך שהגיש. פרסום צילום של כתב תביעה, פסק, הוא פרסום מוגן, החוסה תחת ההגנה בחוק איסור לשון הרע על "דין וחשבון נכון והוגן" בדבר הליך משפטי.
"פרסום העתק צילומי של כותרת כתב התביעה, מתאר במדויק את האמור בו, אין בו לא תוספת, לא השמטה בכל הקשור לפרטי התובע, ואף לא הוצאה מהקשר הדברים", קבע השופט.
לפי השופט ארד-אילון, "היסוד של 'דין וחשבון הוגן' אינו עוסק במניעי המפרסם, אלא בשאלה אם יש בדרך הפרסום כדי להטעות או להציג באופן לא מאוזן ומגמתי את הנושא המדווח, ובמקרה דנן את פרטיו האישיים של המשיב. משהמשיב, התובע, לא ביטא בכל דרך באותה עת את הסתייגותו מפרסום פרטיו האישיים, שאותם הציג בהליך הפומבי, קשה לראות כיצד פרסום כותרת התביעה הוא בבחינת דין וחשבון לא הוגן על הגשתה.
"יתירה מכך, הפרסום לא לווה בקריאה להשתמש בפרטים האישיים, לא בחזרה נוספת עליהם ואף לא בשימוש באמצעים חזותיים או אחרים [...] שיש בהם כדי להגביר את הפגיעה בפרטיות מעבר לדיווח עצמו, או להוציא את הפרטים האישיים מההקשר שבו פורסמו".
לפיכך ביטל השופט את פסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות וחייב את קנר לשלם לאונגרפלד הוצאות בסך 2,000 שקלים.
48436-10-25
20314-02-25